ת"פ 3201-07-15

תקציר

בגזר דין זה הורשע הנאשם בשורה של עבירות אלימות כלפי המתלונן, בהן תקיפה בנסיבות מחמירות בכוונה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. עבירות אלה התרחשו בשלושה אירועים נפרדים, שהחמור שבהם הסתיים באשפוזו של המתלונן לאחר שהנאשם היכה אותו בראשו ובגופו בפטיש בעת ששניהם היו שיכורים. התובע דרש עונש חמור של 20 שנה, ואילו הסנגור טען להקלה בעונש בשל אלכוהוליזם של הנאשם, היעדר הרשעות קודמות וחרטה כנה. השופט התייחס לתיקון מס' 113 לחוק העונשין, המדגיש את עקרון ההלימה בענישה, בהתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה ובמדיניות הענישה. הם לקחו בחשבון גם את הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות, לרבות עברו הנקי של הנאשם, נסיבותיו האישיות וטיב יחסיו עם המתלוננת. למרות הגורמים המקלים, השופט הדגיש את חומרת העבירות, תיאר אותן כמכוערות ואכזריות, וציין כי הן התרחשו בין שני חברים ולא היו תוצאה של חיסול חשבון פלילי. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 70 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 50 חודשי מאסר בפועל, היתר על תנאי בכפוף להתנהגות טובה, וקנס סמלי ופיצוי למתלונן. השופט הכיר בזכות הערעור בתוך 45 יום וסיים במתן גזר הדין.