עב"ל 5280-04-15

תקציר

הערעור נסב על פרשנות תקנה 2(ב) לתקנות היולדות, שעניינה חישוב הטבות לנשים בחופשת לידה. התקנה חלה במקרים בהם המבוטח לא קיבל את מלוא שכרו ברבעון שקדם ללידה, בשל אילוצים או סיבות שאינן בשליטתו. המחלוקת העיקרית הייתה האם חופשת לידה ללא תשלום נופלת בגדר תקנה 2(ב), או שמא מדובר בחופשת וולונטרית, ובכך להחריג אותה מהוראות התקנה. בית הדין האזורי פסק לטובת המשיבה, בקובעו כי הארכת חופשת הלידה, הכוללת תקופה ללא תשלום, עדיין קבועה כדין ויש לבחון אותה לפי תקנה 2(ב). שופטי בית הדין הארצי לעבודה הסכימו עם מסקנת בית הדין האזורי ודחו את הערעור. הם הדגישו כי כוונת המחוקק מאחורי הארכת חופשת הלידה היא לעודד נשים לצאת לחופשות ארוכות יותר מבלי להקריב את החופשה השנתית שלהן. לכן, פירוש שונה של תקופת החל"ת ירתיע נשים מלממש את זכויותיהן. בית המשפט אף הורה למערערת לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב.