ת"א 3039-10-19

תקציר

התובעים, רוכשי דירה מהנתבעת, הגישו תביעה לפיצוי בגין איחור במסירה. מועד מסירת הדירה נקבע תחילה לאפריל 2018 אך לא התקיים עד אפריל 2020. על פי חוק המכר (דירות), המוכר מחויב לפצות את הקונה על איחור במסירה ללא הוכחת נזק. החוק גם מאפשר לצדדים להסכים כי הוראה זו לא תחול אם העיכוב נגרם בנסיבות שאינן בשליטת המוכר. הנתבעת טענה כי השיהוי נבע מנסיבות שאינן בשליטתה, לרבות בעיות עם דיירים קיימים והליכים עירוניים, ולכן יש לפטור אותה מתשלום פיצויים. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה וכי השיהוי נגרם בעיקר מנסיבות שבשליטתה. כתוצאה מכך, פסק בית המשפט לטובת התובעים. הנתבעת חויבה לשלם לתובעים סך של 76,167 ₪, המהווים פיצוי בגין 15 חודשים ושבעה ימים בגין איחור במסירה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו ממועד כתב התביעה המתוקן. בנוסף, נדרשה הנתבעת לכסות את הוצאות התובעים ושכר טרחת עורך דין, בסך 17,000 ₪. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 17.5.2022.