ת"פ 60771-06-15

תקציר

פסק דינו של השופט דוד רוזן פותח בהכרה בכוונת המחוקק העומדת מאחורי תיקון מס' 113 לחוק העונשין, שמטרתו למגר עבירות אלימות ועבירות הכרוכות בשימוש בנשק קר. על בית המשפט מוטלת המשימה לקבוע את העונש ההולם תוך שמירה על איזון בין חומרת העבירה, הנסיבות ומידת אשמתו של הנאשם. בעבירה של חבלה בכוונה, הערכים החברתיים המוגנים העומדים על כף המאזניים הם שמירה על החיים, שלמות הגוף, אוטונומיה, ביטחון אישי ושלום הציבור. השופט מדגיש את אופיו הפיזי של הנזק שנגרם ואת חומרת עבירות הסכינים, תוך שימת דגש על זכות היסוד לחיים ולשלמות הגוף. הציפייה של החברה היא למגר את פתרון הסכסוכים האלימים. על בית המשפט לתרום למטרה זו תוך הקפדה על תיקון 113 וקביעת עונש הולם שישקף את נסיבות העבירה. התביעה דוגלת בהחמרת הענישה, תוך שימת דגש על שכיחות עבירות הסכין והצורך בהרתעה. הסנגור, לעומת זאת, מציג רשימה של מקרים של דקירות חמורות יותר שהסתיימו בצווי עבודות שירות. השופט שוקל טענות אלה ומכיר בחומרת העבירה, במיוחד נוכח פגיעותה של הקשישה הקורבן. נסיבות העבירה נבחנות אף הן, כאשר השופט מציין את אופייה הבוטה והבריוני של התקיפה. הצהרת ההשפעה של הקורבן מדגישה את המצוקה הנפשית שנגרמה כתוצאה מהתקיפה. השופט מדגיש כי מתחם הענישה ההולם צריך לשקף את הנסיבות הספציפיות והתוצאות של העבירה. סעיף 40י לחוק העונשין, החל על מקרה זה, מפחית את העונש הפוטנציאלי. לאחר ששקל את מכלול הנסיבות, קובע השופט כי העונש ההולם נע בטווח שבין 6 ל-36 חודשי מאסר. בשקלול נסיבות שאינן קשורות לעבירה, השופט מביא בחשבון את גילו המתקדם של הנאשם, מצבו הרפואי והיעדר עבר פלילי. כן מצוינים שיתוף הפעולה של הנאשם עם הרשויות והיעדר צורך בהרתעה או שיקום. עם זאת, השופט מדגיש את חומרת העבירה, ובפרט את השימוש בסכין נגד קורבן חסר ישע. למרות קביעת נסיבות חריגות, השופט מגיע למסקנה כי חריגה מאזור הענישה ההולם אינה אפשרית. הנאשם הודה באשמה וגרם לנאשם נכות פיזית ונפשית. בעוד בית המשפט מבין כי המאסר קשה יותר לנאשם מאשר עבריינים אחרים, הוא מדגיש את הצורך בהטלת עונשים בפועל על עבירות חמורות כאלה. בסופו של דבר, השופט גוזר על הנאשם 24 חודשי מאסר, מתוכם 6 חודשי מאסר בפועל והיתר על תנאי, ופיצוי סמלי של 1,500 שקל לקורבן. גזר הדין נועד לאזן בין חומרת העבירה לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם. כמו כן מפורטת זכות הערעור לבית המשפט העליון, כאשר ההודעה נמסרת בנוכחות שני הצדדים.