ת"פ 13643-04-14

תקציר

האישום השני בתיק זה נוגע לשני נאשמים, דוד אדרי ושי בן דוד, שהואשמו בהשפעה במרמה על תנודות במחירי ניירות ערך. האישום מתייחס לפעילות המסחר שלהם באג"ח דלק נדל"ן בימים שקדמו לעסקה בין פסגות, בית ההשקעות שלהם, לבין דלק נדל"ן. בית המשפט נדרש להכריע האם רכישות האג"ח בתקופה זו הונעו משיקולים כלכליים או שמא התכוונו להשפיע על מחיר האג"ח. השופטת פתחה בבחינת העובדות שאינן שנויות במחלוקת, לרבות החלטת הנהלת פסגות לצמצם את אחזקותיה באג"ח קונצרניות, והשפעת פעילות המסחר של הנתבעים על מחיר האג"ח. מוקדי המחלוקת העיקריים היו הרקע לעסקה בין פסגות לדלק נדל"ן, מניעי הנתבעים לפעילות המסחר שלהם וניתוח הראיות והעדויות שהוצגו בבית המשפט. באשר לרקע העסקה, מצא בית המשפט כי לפסגות אכן הייתה הנחיה לצמצם את מעמדו באג"ח קונצרניות, לרבות אג"ח דלק נדל"ן, וכי אדרי ביקש לצמצם את מעמדו באג"ח אלה. הדבר ניכר בהוראות ההנהלה, במו"מ בין פסגות לדלק נדל"ן ובשיחות מוקלטות שהצביעו על חשש לפירעון החברה. בהתייחס למניעי הנאשמים, טענה התביעה כי היו להם שני תמריצים להשפיע על שער האג"ח. ראשית, הם רצו להבטיח את הצלחת העסקה בין פסגות לדלק נדל"ן, שכן מחיר האג"ח עליו הסכים אדרי היה גבוה משמעותית ממחיר השוק. שנית, הם ביקשו להגדיל את שווי יתרת הפוזיציה של פסגות באג"ח, במיוחד לקראת סוף שנת הכספים. בית המשפט בחן את נתוני המסחר והשיחות בתקופה הרלוונטית והגיע למסקנה כי פעילות המסחר של הנתבעים לא נבעה משיקולים כלכליים אלא מכוונה להשפיע על מחיר איגרת החוב. השופט ציין כי הסבריו של אדרי בנוגע למעשיו אינם עקביים וחסרי אמינות. בנוסף, משיחות בין הנאשמים עולה כי הם מודעים לקשיים התזרימיים של דלק נדל"ן וחוששים שהעסקה לא תצא לפועל, מה שתומך בטענת התביעה. באשר לניתוח פעילות המסחר, דחה בית המשפט את טענת הנתבעים לביצוע עסקאות על מנת לנצל את הפרש המחירים בין השוק לבין העסקה. במקום זאת, השופט מצא כי הרכישות נועדו להשפיע על השער וליצור מראית עין של פעילות בשוק, מה שיוביל בסופו של דבר לעלייה במחיר האג"ח. בית המשפט שקל גם את כוונת הנתבעים, וקבע כי מעשיהם אינם עולים בקנה אחד עם הנחיית פסגות לצמצם את מעמדו באגרות החוב. לאור האמור, הרשיע השופט את שני הנאשמים בהשפעה במרמה על מחירי ניירות ערך לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך. בית המשפט שקל את הראיות שהוצגו ואת טיעוני הצדדים, והגיע למסקנה כי הנתבעים פעלו במטרה לתמרן את מחיר איגרת החוב של דלק נדל"ן בתקופה הנקובה בכתב האישום. יתר על כן, השופט מצא כי המניע שלהם היווה ראיה נסיבתית לכוונת המרמה שלהם.