ת"צ 3511-09-11

תקציר

המבקש ביקש לאשר תובענה ייצוגית נגד מפעל הפיס, מוסד המגייס כספים למטרות ציבוריות באמצעות הגרלות. הבקשה התבססה על שתי טענות: 1. מפעל הפיס מכר כרטיסים להגרלות שלא קיבלו אישור משר האוצר, תוך הפרת חובה חקוקה. 2. היא הפרה את תנאי החוזה בכך שלא העמידה לרשות הכרטיסים תוכניות הגרלה בתחנות המכירה כאמור בכרטיסים. המבקש ביקש להכריז על מכירת הכרטיסים כבטלה ולהורות על החזרת רווחים שנצברו מההגרלות למשתתפים. מפעל הפיס טענה כי השיגה היתרים להגרלות וכי המבקשים לא הוכיחו כל נזק לחברי הקבוצה. לגבי התביעה השנייה היא טענה כי היא עמדה בהתחייבויותיה החוזיות וכי כל הפרה אינה מהותית. בית המשפט קבע כי המבקש לא הוכיח סיכוי סביר להצלחה בתביעה הראשונה, שכן לא נגרם נזק לחברי הקבוצה. המשתתפים קיבלו תמורה לכספם בדמות התרגשות והזדמנות לזכות בפרסים, וההגרלות קיבלו בסופו של דבר אישור. בטענה השנייה מצא בית המשפט אפשרות סבירה להצלחה. הוכח כי תוכניות הגרלה לא היו זמינות בכל נקודות המכירה, בניגוד להתחייבות על הכרטיס. עם זאת, ההפרה לא הייתה יסודית, וביטול החוזה או ההשבה לא היה מוצדק שכן המשתתפים קיבלו פיצוי הולם. המבקש גם לא הוכיח כל נזק שנגרם כתוצאה מההפרה. בסופו של דבר, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחתה, והמבקש חויב לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. השופט דחה גם את תביעתו האישית של המבקש.