סע"ש 23616-07-18

תקציר

התובע, עובד שעתי שהועסק על ידי הנתבעת במשך כחמש שנים, הגיש תביעה לשכר והטבות שונות שלא שולמו. בית המשפט בחן כל אחת מטענות התובע לגופה. ראשית, התביעה לגמול שעות נוספות נדחתה מאחר שהתובעת לא הציגה ראיות לעבודת השעות הנוספות הנטענות. בית הדין דחה גם את טענת התובעת בדבר תלושי שכר פיקטיביים, וקבע כי הנתבעת שיקפה נכונה בתלושי השכר וימי העבודה של התובעת. בית המשפט לא קיבל את טענת הנתבעת כי התובע חתם על מסמכים המאשרים את קבלת כל התשלומים, שכן תוקפם של מסמכים אלה לא הוכח כדין, והתשלומים הנטענים לא לוו בפירוט הזכויות שהם מייצגים. לפיכך, חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 7,500 ₪, אשר התובע הודה שקיבל. באשר לנסיבות עזיבתו של התובע את החברה, מצא בית המשפט כי טענת התובעת לפיטורים ללא הודעה מוקדמת אינה מבוססת ודחה אותה. התובע סווג כעובד שעתי המשתכר שכר מינימום, ובית המשפט חישב את הזכויות הנלוות המגיעות לו, לרבות דמי הבראה, פדיון חופשות, דמי חגים, עלות נוספת, ותק נוסף ודמי כלכלה/מענק שנתי. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעת חייבת לתובע סך של 12,470 ₪ לאחר ניכויים, והורה על תשלום תוך 30 יום, לצד שיפוי התובע בסך 3,500 ₪ לנתבע בגין הוצאות הנתבעת. לשני הצדדים הייתה הזכות לערער על פסק הדין בתוך 30 יום.