ער"מ 5/25

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף: עמ"ר 5/25 - שימוש במשאבי ציבור לתעמולת בחירות ניתוח זה מתמקד בהחלטת בית המשפט בעניין עמ"ר 5/25, אשר דנה בשימוש במשאבי ציבור לצורך תעמולת בחירות, תוך התייחסות לסעיף 2א לחוק דרכי תעמולה, לפסיקה קודמת ולעקרונות משפטיים רלוונטיים. ### מסגרת נורמטיבית: סעיף 2א לחוק דרכי תעמולה סעיף 2א לחוק דרכי תעמולה קובע איסור על שימוש בכספים, נכסים, מקרקעין או מטלטלין של גופים מבוקרים (כמשמעותם בחוק מבקר המדינה) או תאגידים בבעלות או ניהול ממשלתי/רשות מקומית, לצורך תעמולת בחירות. מטרת הסעיף היא למנוע ניצול כוח ומשאבים ציבוריים לקידום פוליטי אישי של נבחרי ציבור. ### גישה פרשנית: מחמירה אך זהירה הפסיקה והחלטות יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית מדגישות גישה **מחמירה** בפרשנות סעיף 2א. גישה זו שואפת לצמצם ככל הניתן את האפשרות לשימוש במשאבי ציבור לתעמולת בחירות. עיקרון ה"אם יש ספק – אין ספק" מנחה העדפת פסילת פרסומים במקרים גבוליים. עם זאת, הדגש הוא כי האיסור **אינו קטגורי**. כל מקרה נבחן לגופו, בהתאם לנסיבותיו העובדתיות הקונקרטיות. יש ליישם את הדין והמבחנים שנקבעו לזיהוי תעמולת בחירות, ולהגיע למסקנה פרטנית המתייחסת לפרסום הספציפי. ### יישום בענייננו: התערבות בסעד האופרטיבי בענייננו, יושבת ראש ועדת הבחירות האזורית בחנה פרסומים ספציפיים והגיעה למסקנה כי מדובר בהפרה של האיסור על שימוש במשאבי ציבור. בית המשפט לא מצא לנכון להתערב בקביעות אלו, שכן לא ניתן לגביהן סעד אופרטיבי. **התערבות עיקרית:** בית המשפט התערב **בסעד האופרטיבי** שניתן על ידי יושבת ראש ועדת הבחירות האזורית. סעד זה היה "גורף וצופה פני עתיד", כלומר, חל על פרסומים שטרם נכתבו ולא נבחנו עובדתית. בית המשפט קבע כי סעד כזה נוגד את הוראות הדין, שכן אינו מבוסס על תשתית עובדתית המעידה על הפרה או כוונה להפרה. הדבר נוגד את העיקרון של בחינת כל מקרה לגופו. **החידוש המשפטי:** בית המשפט הדגיש את האיסור על מתן סעד גורף וצופה פני עתיד, אשר אינו מבוסס על עובדות קונקרטיות. הדבר מחזק את העיקרון כי כל החלטה הנוגעת להפרת חוק צריכה להיות מבוססת על ראיות מוצקות ועל נסיבות ספציפיות של המקרה. ### סיכום והשלכות הערר התקבל במובן זה שהסעד האופרטיבי הגורף בוטל. בית המשפט מחזק את הגישה הפרשנית המחמירה אך הזהירה כלפי סעיף 2א לחוק דרכי תעמולה, תוך הדגשת הצורך בבחינה פרטנית של כל מקרה. בנוסף, ההחלטה מבהירה כי אין להעניק סעדים גורפים וצופי פני עתיד, אלא יש לבסס כל החלטה על עובדות קונקרטיות. העוררת, כרשות ציבורית, מחויבת לפעול בהתאם לאמור בהחלטת יושבת ראש הוועדה האזורית בנוגע לפרסומים עתידיים, אך כל זאת במסגרת ההלכות שנקבעו.