ת"א 23489-01-13

תקציר

תיק בית המשפט סובב סביב סיווג אופניים חשמליים והשלכותיהם המשפטיות. הדיון נסוב סביב אירוע ספציפי בו מעורב תובע שנפגע לאחר תאונה בה היו מעורבים רכב טויוטה ואופניים חשמליים. שאלת האחריות נובעת מסיווג האופניים החשמליים כרכב מנועי או לא. אם זה נחשב רכב מנועי, אז חובות ביטוח להתעורר, אשר משפיעים באופן משמעותי על הפיצוי התובע צריך לקבל. השופט דן בהרחבה בהגדרת רכב מנועי על פי החוק, בוחן כל היבט של ההגדרה ומחיל אותה על המקרה הנדון. הם מסיקים כי מאחר שהמנוע של האופניים פועל באמצעות כוח פיזי – על ידי סיבוב הדוושות – הוא אינו מסווג ככוח מכני, שהוא מרכיב מכריע בהגדרה המשפטית. לכן, האופניים החשמליים אינם נופלים תחת ההגדרה של רכב מנועי, כלומר אין חובת ביטוח הקשורה אליהם. משתמע מכך כי הנתבע אשר ביטח את רכב טויוטה הוא האחראי הבלעדי לפיצוי התובע. בהתייחס לשאלת הנזק והפיצוי, השופטת מכירה בנכות הרפואית הצמיתה של התובע, שנקבעה בשיעור של 31.6%. כמו כן, הם מתייחסים לנכות תפקודית, המוערכת בשיעור של 25%, המשפיעה על כושר ההשתכרות של התובע. השופט דן בראשי הנזק השונים, לרבות הוצאות רפואיות, סיוע מאחרים בעבר ובעתיד, הפסדי שכר בעבר, הפסדי השתכרות עתידיים ונזקים לא ממוניים. סך הפיצויים מחושב ב-650 אלף שקל, המביאים בחשבון גם הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים. עם זאת, מאחר והתאונה מוכרת כתאונת עבודה, התובע קיבל ויקבל פיצוי מהמל"ל, בסך 1,026,815 ₪. משמעות הדבר היא כי התביעה מתבטלת שכן הפיצוי של המל"ל מקיף את סך הפיצוי המגיע לו. לחילופין, טענה התביעה כי רכב הטויוטה לא היה רכב של המעסיק, מה שזיכה את התובע בתוספת פיצוי של 25%. השופטת מסכימה עם נקודה זו, וקובעת כי על התובע לקבל תוספת של 25% מעבר לפיצוי שחושב קודם לכן. לפיכך, הנתבעים 1 ו-2 – אשר ביטחו את רכב הטויוטה – חויבו לשלם לנתבע 3 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 50,000 ₪, וכן לשאת בהוצאות המשפט שלהם ובשכר טרחת עורך הדין של התובע בשיעור של 15.2%. פסק הדין יימסר לצדדים בדואר רשום.