בש"א 2067/06

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת בין רכבת ישראל לעירייה בנוגע לחובות ארנונה. בבעלות הרכבת מספר נכסים, בהם שתי תחנות רכבת בתחומי העירייה. במשך שנים העניקה העירייה לרכבת הנחה בארנונה. עם זאת, בשנת 2005 ביטלה העירייה רטרואקטיבית את ההנחה ודרשה תשלומים נוספים. הרכבת התנגדה והגישה ערר, מה שהוביל את העירייה לפתוח בהליכי גבייה. לאחר מכן הגישה הרכבת בקשה לצו מניעה זמני שיעצור את ההליכים, בטענה כי חוב המס כולו שנוי במחלוקת וכי לעירייה אין סמכות לגבות אותו עד להכרעה בערעור. בית המשפט בחן את תחולתה של הצהרת מס רלוונטית, שלכאורה תמכה בעמדת הרכבת, אך בסופו של דבר פסק נגד הרכבת. נמצא כי ההכרזה אינה חלה על הליכי הגבייה של העירייה מכוח חקיקה ראשית וכי לעירייה יש זכות לפתוח בהליכים כאלה גם בסכומים שנויים במחלוקת, במיוחד לאור החשיבות של גבייה מהירה של ארנונה לכספי הרשויות המקומיות. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי טענות הרכבת נגעו בעיקר לביטול ההנחה וחיובי העבר, ולא להליכי הגבייה הנוכחיים. לפיכך נדחתה הבקשה לצו מניעה, המאפשר לעירייה להמשיך בגבייה בגין סכומים שמועד פירעונם חלף. עוד נקבע בפסק הדין כי העירייה תוכל לנקוט בהליכי גבייה בגין החוב הנוכחי - 2006 ואילך - והורה לרכבת לשלם הוצאות משפט.