דב"ע לח/4 - 4

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור של 57 אנשים המתגוררים במועצה האזורית לכיש ועובדים כרכזי ביטחון שוטף צבאיים, מאבטחים או שניהם, על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, שדחה את בקשתם לדיון בסכסוך קיבוצי עם המדינה. השאלה המהותית בערעור זה היא האם מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין המערערים לבין המדינה. המערערים טוענים כי יש, בעוד המדינה טוענת כי היחסים מבוססים על מעמד ולא על התחייבויות חוזיות. בית המשפט בוחן את החוקים הרלוונטיים, לרבות חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), ומוצא כי החוק מטיל חובה להגן על תושבי יישובים שונים. כמו כן, הוא בוחן את הוראת הפיקוד העליון ותקנות רלוונטיות אחרות, ומגיע למסקנה כי הרבש"צים והשומרים פועלים על בסיס חובה משפטית ולא מערכת יחסים חוזית. ההסכם האישי שנחתם בין הצדדים נתפס כהסכם ליצירת מעמד ולא יחסי עובד מעביד. יתר על כן, חלקיות התפקידים, העובדה שהתפקידים מבוצעים בנוסף לעיסוקים אחרים, וכוונת המחוקק העומדת מאחורי החוקים הרלוונטיים, כל אלה מצביעים על כך שמערכת היחסים מבוססת על מעמד ולא על תעסוקה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, שכן בית המשפט קובע כי מערכת היחסים בין המערערים לבין המדינה אינה מערכת יחסים של מעביד ועובד, ואין צורך לדון בערעור הנגדי של המדינה.