בג"צ 6414/15

תקציר

העתירה המונחת בפני בית המשפט נסובה סביב הגדרת "ציוד קצה" לפי סעיף 1 לחוק התקשורת והאם מגברי סלולר נכנסים להגדרה זו. בית המשפט מוצא כי מלשונה הפשוטה ותכליתה של ההגדרה עולה כי מגברי סלולר אינם מהווים ציוד קצה. הפטור מאישור סוג ורישיונות סחר לציוד קצה נועד להגביר את התחרות בשוק הסלולר ולהוזיל את המחירים לצרכנים, דבר שמגברי הסלולר אינם מקדמים. בנוסף, בית המשפט חושש מהפגיעה הפוטנציאלית באינטרס הציבורי ובתקינות הרשתות הסלולריות כתוצאה משימוש במגברים סלולריים. בית המשפט מכיר בהסתמכותה בתום לב של העותרת על האישור שניתן לה על ידי משרד התקשורת, אך קובע כי האינטרס הציבורי בביטול האישור גובר על האינטרס של העותר. מסקנה זו נתמכת גם באופיו הבלתי חוקי של האישור, שלא ניתן לצפות שיימשך. בעוד שהעותרת מעלה ביקורת מדיניות רחבה יותר, טענות אלה אינן קשורות ישירות לביטול אישורן ויש להתייחס אליהן בערוצים המתאימים. לפיכך, העתירה נדחית, ללא צו להוצאות, תוך שמירה על האפשרות להליכים אזרחיים על ידי העותר.