ע"ע 300124/98

תקציר

בערעור השני בין מר משה אהרונוביץ (להלן: "המערערת") לבין חברת מושב מיטות עובדים בע"מ (להלן: "המשיב"), חזר בית המשפט על השאלה האם אהרונוביץ', כגזבר, היה עובד או אורגן של המושב. קודם לכן קבע בית הדין כי הוא עובד, מה שהוביל לכך שהעניין הוחזר לבית הדין האזורי לעבודה לצורך הערכה לגופו של עניין. המערער טען לזכאות כספית בגין עבודתו והפסקתה, ואילו המשיב טען שכנגד וטען כי הוא חייב להם כספים בפועל. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה שכנגד, והוביל לערעור זה. סוגיות מרכזיות שנבדקו כללו את מועד תחילת ההעסקה והאם רכיבים כמו תחזוקת רכב היו חלק משכרה הרגיל של המערערת. עדותו ותיאור תפקידו של המערער לא תמכו בתאריך ההתחלה המוקדם יותר של שנת 1954, כאשר הרישומים מצביעים על כך שהעסקתו החלה בשנת 1959. בית המשפט קבע כי רכיבי שכר נוספים מותנים ובגין הוצאות ולא שכר, ודחה את הטענות כי מדובר בפיקטיביות. הערעור על פיצויי פיטורים ודמי מחלה מותאמים נדחה מאחר שלא חל שינוי במשך ההעסקה או בקביעת השכר. בית הדין גם אישר את נימוקי הפיטורים כדין בשל צמצום, ולא הפרת חוזה. עם זאת, בית המשפט מצא כי למערער מגיע פיצוי בגין הודעת פיטורים לא מספקת, ופסק 6,345 ₪ בתוספת ריבית, אך דחה את טענותיו האחרות. משכך, הורה בית המשפט למערערת לשאת בהוצאות משפט משמעותיות עבור המשיב.