עב"ל 496/09

תקציר

המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בטינטון של עובד כפגיעה בעבודה, ולכן סירב להעניק הטבות לעובד. העובד, מר משה דרחי, ערער על החלטה זו בבית הדין האזורי בתל אביב, שפסק לטובת דרחי, מה שגרם למכון לערער לערכאה גבוהה יותר. החלטת בית המשפט העליון המסוכמת בפסקה זו אישרה את סירובו של המכון להכיר בטינטון של דרחי כפגיעה בעבודה. על פי סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי, צריכים להתקיים שלושה תנאים כדי שטנטון יוכר כפגיעה בעבודה: חייבת להיות ירידה בתפקוד עקב הטנטון; ירידה זו חייבת לגרור בקשות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי; ובקשות אלה חייבות להיות מתועדות ברשומה הרפואית. בית המשפט העליון קבע כי בקשותיו של דרחי לקבלת טיפול רפואי, אשר התרכזו בתקופה קצרה שקדמה לפרישתו, לא עמדו בדרישות האותנטיות ולכן לא ניתן להכיר בטינטון שלו כפגיעה בעבודה. החלטה זו התקבלה למרות תוצאות בדיקות שאישרו את קיומו של דרצ'י, שכן נסיבות המקרה לא הצדיקו הכרה בפציעתו כקשורה לעבודה.