עב"ל 460/99

תקציר

המוסד לביטוח לאומי (המערערת) הגיש תביעה נגד פרחה יהודה (המשיב) להשבת יתרת הלוואה שניתנה לבעלה המנוח על פי הסכם ניידות. התיק נדון בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, אשר דחה את התביעה בנימוק שהמערערת לא הביאה עדים, לרבות עובד ציבור שהנפיק אישור המפרט את חישובי ההלוואה. עם זאת, על החלטת בית הדין לעבודה הוגש ערעור בטענה שבית הדין שגה בכך שדחה את התביעה אך ורק בשל אי הופעתם של עדים. ערכאת הערעור קבעה כי היה על בית הדין לעבודה לדון בתיק לגופה של התביעה, במיוחד בכל הנוגע לכספי ציבור. תעודת עובד הציבור, אף שאין עליה עוררין, אינה נותנת תוקף אוטומטי לטענה, אך היה צריך להעריך את ערכה הראייתי שלה. ערכאת הערעור הדגישה כי אי הופעתם של המשיב ועובד הציבור עשויה לחזק את דברי המערער, אך היעדרם לבדו אינו מצדיק פיטורים. תחת זאת, היה על בית הדין לעבודה לבחון את מכלול הראיות שהוצגו ולנמק את נימוקיו, כמתחייב מסעיף 54 לפקודת הראיות. משכך, הערעור התקבל, הדחייה נדחתה, והתיק יידון מחדש בבית הדין האזורי לעבודה, ללא צו להוצאות.