ע"א 5499/92
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה דנן, הגישה המשיבה, חיילת צה"ל לשעבר, תביעה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) להכרה במחלת הנפש שלה, סכיזופרניה, כנכות הנובעת משירותה הצבאי. לטענתה, מצבה החמיר בשל מצבי לחץ ועימותים עם מפקדים במהלך שירותה הקצר. עם זאת, ועדת הערר דחתה תחילה טענה זו וקבעה כי מחלת הנפש שלה היא חוקתית, ומקורה בהיסטוריה האישית שלה ולא בניסיונה הצבאי. בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו, וקבע כי תנאי שירותה יכלו לתרום באופן סביר להתפרצות מחלתה. התיק הגיע לבית המשפט העליון, אשר קבע כי נטל ההוכחה מוטל על המשיבה להוכיח קשר סיבתי בין שירותה הצבאי לבין מחלתה. בית המשפט העליון שב ואישר את ממצאי ועדת הערר והדגיש כי לא הוכח קשר בין אירועים חריגים או טראומטיים במהלך שירותה להתפרצות מחלתה. עוד הדגיש בית המשפט כי בית המשפט המחוזי חרג מסמכותו בכך שהתערב בקביעות עובדתיות, אשר היו צריכות להיות מוגבלות לנקודות משפטיות. בסופו של דבר, החזיר בית המשפט העליון על כנו את החלטות ועדת הערר וקצין התגמולים, ודחה את העתירה להכרה במצבו של המשיב כנכות הקשורה לשירות.
ע"א 5499/92 קצין התגמולים נ' דפנה בן עד, עליון (29.4.1993)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.