ע"א 954/15

תקציר

במקרה זה, בית המשפט בחן "בקשה להחזר ביטחון כספי" הקשורה לסכסוך כספי בין שותפים לשעבר בנדל"ן. תחילה הפקידו המבקשים ערבות בנקאית בסך מיליון ש"ח להבטחת סעד זמני תוך ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר, שהורתה על מכירת המקרקעין שבמחלוקת. בהמשך המירו המבקשים ערבות בנקאית זו להפקדה כספית מול בית המשפט, בטענה שמדובר בשינוי טכני שלא יפגע במשיב. לאחר דחיית הערעור, ביקשו המבקשים להחזיר את הפיקדון, בטענה כי הסעד הזמני לא גרם נזק למשיב, שכן מכירת הקרקע לא התעכבה. המשיב התנגד לכך והדגיש כי הפיקדון הוא ערבות שנועדה לכסות נזקים פוטנציאליים. בית המשפט צידד במשיב, הדגיש את התניות המשפטיות המבחינות בין פיקדון כערובה לעומת בטוחה, וקבע כי הפיקדון הוא ערובה הטעונה הוכחת נזק לחילוט. בית המשפט ציין כי ההחלטה הראשונית דרשה הפקדת ערבות וכי כל פטור מנורמה זו זקוק להצדקה מפורשת, שאינה קיימת. משכך, נותר הביטחון הכספי על כנו כדי לאפשר למשיב זמן לקבוע את הנזקים שייגרמו. בקשתם של המבקשים להחזר נדחתה בחצי שנה, ובנוסף חויבו בהוצאות המשפט של המשיב בסך 3,000 ₪. בית המשפט הבהיר את ההליך הראוי לחילוט אפשרי של הערבות, והמליץ כי אם המשיב מבקש לתבוע פיצויים, יש לטפל בכך באמצעות תביעה משפטית נפרדת.