תמ"ש 31652-12-16

תקציר

התיק בבית המשפט נסוב סביב קביעת אבהותם של שני ילדים קטינים, ד' וא', שאמם הגישה תביעה בטענה כי הנתבע, האב הנטען, הוא אביהם הביולוגי של ילדיה. האב לכאורה עזב את הארץ במהלך ההליכים, מה שסיבך את ההליך. השאלה המרכזית הייתה האם בית המשפט יכול לקבוע אבהות מבלי לבצע בדיקה גנטית, שהאם התנגדה לה בשל עיכובים פרוצדורליים וסירובו של האב לכאורה לשתף פעולה. האם טענה כי יש די ראיות, לרבות הודאת האב לכאורה ועדים, כדי לבסס אבהות. עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה דגל בבדיקה גנטית, והדגיש את חשיבותה כראיה חותכת. בית המשפט הכיר בקשיים שעמדו בפני האם, בעלת דין מוחלשת, אך בסופו של דבר קבע כי נטל ההוכחה מוטל עליה. הם מצאו כי הראיות שהציגה האם אינן מספיקות, שכן הן הסתמכו במידה רבה על אמונותיו הסובייקטיביות של האב לכאורה. יתר על כן, האם לא מיצתה את כל האפשרויות לביצוע בדיקה גנטית, שעדיין ניתן לבצע בחו"ל או על קרובי משפחתו של האב לכאורה בישראל. היעדר הבדיקה הגנטית, יחד עם המחדלים הפרוצדורליים של האם וההשלכות המשמעותיות של קביעת האבהות, הביאו את בית המשפט לפסוק נגד האם. למרות שדחה את התביעה, בית המשפט הביע נכונות לשקול מחדש אם יינקטו צעדים מתאימים לבדיקות גנטיות והנחה את הלשכה לסיוע משפטי לבחון את האפשרות למנות אפוטרופוס לקטינים. ההחלטה התקבלה ללא הזמנת הוצאות, והתיק נסגר.