ע"פ 257/14

תקציר

הכרעת הדין הנדונה עניינה בערעור על הרשעה בגניבה בידי עובד לפי סעיף 391 לחוק העונשין. המערער ושותפם ויליאם הורשעו בגניבת מתכות בשווי 200,000-250,000 ש"ח ממפעל בו הועסק וויליאם. המערער טען כי ההרשעה צריכה להתבסס על סעיף אחר בחוק העונשין, שעונשו קל יותר. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי עבירת הגניבה על ידי עובד היא עבירת דליקטה פרופריה, כאשר מעמדו המיוחד של העבריין הוא חלק בלתי נפרד מהעבירה עצמה. לפיכך, קבע בית המשפט כי הרשעתו וגזר דינו של המערער לפי סעיף 391 היו מוצדקים, שכן רכיב העובד חל על כל השותפים, בין אם היו עובדים ובין אם לאו. השופט הדגיש גם את חומרת העבירה, שהייתה כרוכה בתכנון, ביצוע והפסד כספי משמעותי על פני אירועים רבים. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט כי העונש של 21 חודשי מאסר בפועל הוא סביר, מידתי ועולה בקנה אחד עם פסיקה קודמת. זאת ועוד, השופט ציין כי גם אם פרשנותו של המערער לחוק הייתה נכונה, לא היה בכך כדי לגרור עונש שונה. ההחלטה לדחות את הערעור התקבלה פה אחד בין השופטים.