ע"פ 2854/08

תקציר

הערעור מתייחס להסדר טיעון שהושג בין המערער לבין התביעה בעבירה של בנייה ללא היתר, שבגינה הורשע המערער בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים. על פי הסדר הטיעון, המערער יודה בעבירה תמורת קנס צנוע וצו הריסה מעוכב לביצוע עבודות בנייה שביצע המערער לסגירת מרפסת פתוחה בבניין בעל מאפיינים אדריכליים ייחודיים בירושלים. בית משפט קמא אימץ את הסדר הטיעון בעניין הקנס אך סירב לעכב את צו ההריסה בשנה כמוסכם. במקום זאת, היא הורתה על ההריסה בתוך חודשיים וחצי. המערער ערער על פסק הדין וטען כי סירובו של בית משפט קמא לאמץ את הסדר הטיעון בדבר השיהוי אינו ראוי. בג"ץ, מצדו, קיבל חלקית את הערעור והאריך את הדחייה לשישה חודשים מיום מתן גזר הדין, כפי שביקשה התביעה במהלך המשפט, או עד ליום 20 באוגוסט 2009, לאור הליכי הערעור. בית המשפט קבע כי האינטרס הציבורי בשמירה על המרקם התכנוני של המבנה ובשמירה על שלטון החוק מצדיק עיכוב קצר בביצוע צו ההריסה. עם זאת, היא שקלה גם את עקרון ההסתמכות מצד המערער ואת השיהוי הקצר יחסית שביקשה התביעה, ובכך אימצה במידה מסוימת את הסדר הטיעון.