ע"א 329/67

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בתיק מורכב של מערערת בעלת שלושה תפקידים שונים: אלמנת בעל שנפטר, יורשת עיזבון בעלה המנוח ומנהלת עיזבון כאמור. המשיב, שזכה בפסק דין של 260,000 ל"י נגד המערערת, ביקש "ביצוע הוגן" של פסק דין זה באמצעות מינוי כונס נכסים, שכן המערערת לא שיתפה פעולה וסיכלה את מאמצי הביצוע בכך שעזבה את הארץ. בתי המשפט דרשו בדרך כלל מנושים לנסות לבצע הליך פורמלי לפני שפנו לסעדים מן היושר, אך דרישה זו בוטלה במקרה זה בשל חוסר התוחלת של ניסיונות כאלה. פסק הדין מסכם את חובותיו של המערער כמנהל עיזבון, ומציין כי הן לא מולאו בזמן סביר, דבר המצדיק מינוי כונס נכסים. הדבר מתבקש, במיוחד לאור הוראות החוק המאפשרות לנושים לעקל את חלקו של יורש בעיזבון וסמכותו של בית המשפט לסלק מנהל עיזבון לבקשת נושה. גם הטענה כי חלוקת העיזבון לא תכסה את חוב פסק הדין נדחתה, תוך הדגשת הצורך לבצע את פסק הדין במלואו וחובתו של כונס הנכסים להבטיח את שיתוף הפעולה של המערער כמנהל עיזבון. כונס הנכסים מונה לממש את זכויותיה של המערערת כיורשת ולמלא את חובותיה, תוך הבטחת ניהול יעיל של חלקו של המשיב בתחנת דלק שהייתה חלק מהעיזבון. בקשתו של המערער למנות מנהל חדש לתחנה נדחתה, שכן בית המשפט מצא את ניהולו של המשיב ראוי. סיכומו של דבר, נדחה הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי למנות כונס נכסים, ובכך אישר את פסק דינו של בית המשפט קמא. המערערת חויבה לכסות את הוצאותיו המשפטיות הצנועות של המשיב בשל הצגה רשלנית של טענותיהם.