עת"מ 35627-09-15

תקציר

העותרים, אח ואחות, ביקשו להיות מוכרים כדיירים ממשיכים בדירת אמם המנוחה בשדרות לכיש 58/26 בקריית גת. הם פנו לחברה לשיכון לאומי לישראל בע"מ בבקשה להכרה זו אך נדחו, ולאחר מכן הגישו ערר לוועדת האכלוס העליונה של המשיב, שגם הוא לא צלח. העותרים טענו כי יש לראות בהם דיירים ממשיכים לפי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי משום שהתגוררו עם אמם בדירה לפחות ארבע שנים לפני מותה. עם זאת, בהחלטות ועדת האכלוס העליונה, שהסתמכו על דו"חות ביקורי מעגלים שהצביעו על כך שהעותרים לא התגוררו עם אמם מספר שנים לפני מותה, נקבע כי העותרים לא עמדו בדרישות להמשך השכירות. העותרים ערערו על המשקל שניתן לדוחות אלה, אך בית המשפט מצא אותם אמינים והעניק להם משקל ראייתי משמעותי. יתר על כן, בית המשפט מצא כי חוק ההתייעלות, אותו הפעילו העותרים, לא שינה את הדרישה למגורים רצופים עד למותו של הזכאי. מאחר שדו"חות ביקור המעגלים הראו כי העותרים לא התגוררו עם אמם באופן רציף, דחה בית המשפט את העתירה. כן חויבו העותרים לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.