עב"ל 39748-05-22

תקציר

בית הדין החליט לדחות את הערעור ולהותיר על כנו את פסק דינו של בית הדין האזורי לטובת המשיב, בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"א-1991. מקרה זה סובב סביב פרשנותו של סעיף 80(1) לחוק, הרואה בתאונות מסוימות תאונות עבודה. כדי להיחשב ככזה, האירוע חייב להתרחש במהלך הנסיעה לעבודה ולהיגרם על ידו. מטרת הוראת ביטוח זו היא להגן על עובדים החשופים לסיכונים במהלך הנסיעה. המערערת טענה כי פגיעתה אירעה בעת שירדה מאוטובוס בדרך לעבודה ולכן יש לפצותה. עם זאת, ממצאיו של בית הדין האזורי, הנתמכים ברשומות רפואיות, מצביעים על כך שגרסתו של המערער לאירועים התפתחה עם הזמן. בנוסף, המערערת לא יכלה לטעון באופן עקבי כי הפגיעה נגרמה מגורם חיצוני, שהיא דרישת פיצוי לפי סעיף 80(1). האוטובוס עצמו נחשב לגורם חיצוני, אך המערער לא הוכיח כי הפגיעה נגרמה כתוצאה מירידה מהאוטובוס או כי היוותה סיכון מיוחד, להבדיל מסיכוני נסיעה רגילים. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערת אחראית להוצאות המשיב, בסך 4,000 ₪.