עת"מ 70204-05-23

תקציר

העתירה שעניינה אכיפת חוק עזר בנושא עישון בדירות מגורים נדחתה, שכן גישת אי האכיפה של העירייה נקבעה כסבירה. בית המשפט לא מצא פגם בשיקול דעתה של העירייה, וציין כי עישון בבתים פרטיים אינו אסור על פי חוק ואינו מוגדר כזיהום אוויר או ריח בלתי סביר. קשיי האכיפה, כגון חוסר היכולת של פקחים להיכנס לבתים ללא צווי בית משפט והאתגר למדוד את השפעת העשן, הופכים אותה ללא מעשית. החלטת העירייה שלא לטפל בכל מקרה של חדירת עשן נחשבה להחלטת מדיניות לגיטימית ולא לכשל בתפקיד. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת הרחב של רשויות האכיפה לקבוע סדרי עדיפויות וקבע כי התערבות תהיה מוצדקת רק במקרים חריגים, דבר שאינו חל כאן. לעותרים, שביקשו לאכוף את העשן והריחות מדירות השכנים, הומלץ לנקוט בהליכים משפטיים אחרים כמו תביעות אזרחיות בגין מטרד או להניע שינויי חקיקה. עוד ציין בית המשפט כי טענות "מטרד" דורשות תנאים חזקים או בלתי סבירים, אשר העותרים לא הצליחו להוכיח באמצעות ראיות קונקרטיות. יתר על כן, התייחסויות למקרים דומים נחשבו לא רלוונטיות מכיוון שהן נגעו לחוקי עישון ציבוריים או מצבים שאינם דומים לעישון בדירה פרטית. בסופו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי לא נפל פגם בהתנהלות המשיבים, והעתירה נדחתה ללא צו להוצאות.