תא"מ 19884-09-20

תקציר

בית המשפט החליט לאפשר לבקשת הנתבעת לבטל את ברירת המחדל של פסק הדין נגדה. הבקשה הוגשה מחוץ למגבלת 30 הימים, אך בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו להאריך את המועד בשל סיבה מיוחדת לעיכוב. במקרה זה, ההגנה המשפטית של הנתבעת טענה כי היא לא נהגה ברכב בעת התאונה, מה שהיווה סיבה מוצדקת. בית המשפט שקל גם את העילות לביטול פסק הדין שניתן שלא בפניו. הנתבעת טענה כי לא קיבלה את כתב התביעה, אך התובעת טענה כי כן. בדרך כלל, פסק דין שניתן במעמד צד אחד יבוטל אם לא הוגש כראוי, אך המבקשת לא הביאה ראיות מספיקות לכך שלא קיבלה את ההודעה בזמן. לפיכך, בחן בית המשפט האם התקיימו תנאי הביטול על פי שיקול דעת. היא שקלה את הסיבה לאי הופעתה של הנתבעת ואת סיכויי הצלחתה אם פסק הדין יבוטל. במקרה דנן, טענת הנאשם כי נהג אחר היה אחראי היוותה הגנה ראויה לשבח, הגם שלא הוצגו ראיות התומכות בטענה זו. לפיכך הורה בית המשפט לבטל את פסק הדין נגד הנתבעת, בתנאי שתשלם לתובעת הוצאות בסך 1,500 ₪ בתוך 30 יום מיום מתן ההחלטה. תוצאה זו מאפשרת לדון בסכסוך לגופו תוך הטלת אחריות על הנתבעת על שיהויה.