ת"א 41720-11-18

תקציר

בפסק דין מיום 7.5.2023 התייחס בית המשפט למספר רב של תביעות שהוגשו על ידי קבוצת תובעים כנגד נתבעת בגין ליקויי בנייה ועיכובים במסירת דירות. התובעים העידו באמצעות נציגים, ואילו הצד של הנתבעת כלל עדויות של המנהל הכללי שלה, מהנדס שכיר, מפקח בדיקה ואדריכל. בנוסף, העיד גם מומחה שמונה על ידי בית המשפט. לאחר בחינת הטענות, הראיות והדין החל, קבע בית המשפט כי טענת התובעים צודקת בחלקה. באשר לליקויי בנייה, החליט בית המשפט כי על הנתבעת לפצות את התובעים בגין עלות הליקויים כפי שקבע המומחה, בסך 298,496 ₪. בנוסף, בגין ליקויים במעטפת הבניין הורה בית המשפט על פיצוי בסך 1,163,324 ₪, אם כי חלק מסכום זה, 150,000 ₪, יוחזק בנאמנות עד לבירור סופי של עלויות התיקון. כמו כן נפסקו לתובעים פיצויים בגין עוגמת נפש, אם כי בסכום נמוך משמעותית מהנתבע, בסך 95,000 ₪, בגין הליקויים שהופיעו בשטח המשותף ולא בדירותיהם הפרטיות של התובעים. מנגד, בית המשפט דחה תביעות המבקשות השבת הוצאות משפט בשל חוסר יכולתם של התובעים לבסס עילות משפטיות כגון הטעיה או עושק. בית המשפט התייחס גם לתביעות פיצויים בגין איחור במסירת דירה, ופסק בסופו של דבר פיצוי חלקי בלבד בסך 46,249 שקל בגין איחור במסירה של שלוש דירות, תוך שהוא דוחה תביעות בגין יחידות אחרות בשל הסכמות על דחיות מסירה ופיצויים קודמים שניתנו לתובעים. הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין הוטלו על הנתבע בסך של 110,000 ₪, כאשר פסק הדין מכיר בסוגיות קודמות בהליך ובתיקון מאוחר של כתב התביעה שתרם להתדיינות משפטית ממושכת. ככלל, פסק הדין משקף איזון דק של פיצוי כספי מול הסכמים חוזיים מתועדים, למעט תביעות לא מבוססות ופסיקת פיצויים שמקורם בפגמים מבוססים ובמחדלי מסירה, תוך שימת דגש על עמידה בהליכים שיפוטיים ופתרון הוגן.