פר"ק 38650-11-15

תקציר

פסק הדין מתייחס לשתי בקשות הנוגעות לבעלות על יהלומים בעקבות קריסתה ופירוקה של חברת פוס יהלומים בע"מ. הבקשה הראשונה היא של דליאור יהלומים בע"מ, המבקשת רשות לפעול לאכיפת משכון שהופקד על יהלום מלוטש בשווי 136,171 דולר המוחזק כיום על ידי דליאור. היהלום שועבד לדלאור על ידי פוס. הבקשה השנייה היא של אוליבו יהלומים בע"מ, המבקשת להצהיר כי היא הבעלים של 75.5% מחבילת יהלומי גלם שנרכשו במשותף עם פוס, ולבסס את בעלותה ביהלום מלוטש. היהלומים נמכרו במהלך החקירה והתמורה מוחזקת על ידי כונסי הנכסים של פוס. פסק הדין דן תחילה בבקשה 18, שעניינה הבעלות על חבילת היהלומים. הבקשה מתקבלת מכיוון שגרסתו של אוליבו לאירועים עדיפה על זו של פוס. לדברי קפלנסקי, אוליבו ופוס הסכימו לרכוש יהלומים במשותף, כאשר אוליבו תרם 75.5% ממחיר הרכישה. בית המשפט מוצא כי הראיה התיעודית היחידה התומכת בגרסה זו, חשבונית על סך 506,338 דולר, היא בעלת חשיבות רבה. למרות שהיא אינה מדויקת לחלוטין, החשבונית תומכת במסקנה שהיא נועדה לתאר את הזכויות הקנייניות שהיו לאוליבו באריזת היהלומים. יתר על כן, היעדר חיובי ריבית על הכספים שאוליבו העמידה לרשות פוס, היעדר מועד פירעון ועדותו של יוסי פוס עצמו, מצביעים כולם על המסקנה כי השקעתה של אוליבו ביהלומים לא הייתה הלוואה אלא חלק מהסכם שותפות. העובדה שבמסמכי הרכישה מוזכר רק שמו של פוס מוסברת גם בצורך לשמור על מראית עין שפוס היא הרוכשת היחידה, שכן היה לה איזון עם רשויות הכרייה בזימבבואה. בית המשפט מקבל גם את גרסתו של אוליבו בנוגע לבקשה 12, שעניינה היהלום המלוטש. בית המשפט קובע כי היהלום נרכש בתחילה כחלק ממיזם משותף בין Olivo, Foss ו-Valjabai. לאחר מכן היא הועברה לבעלותו של אוליבו, יחד עם ואלג'באי, בתמורה לקיזוז חוב של 135,255 דולר מתוך חוב גדול יותר של 150,000 דולר שהיה לפוס כלפי אוליבו. העובדה שקפלנסקי, ולא יוסי פוס, שלח את היהלום לסיווג ותיעוד, והיעדר כל הסבר מפורט מצד יוסי פוס כיצד הגיע היהלום לרשותו של פוס, תומכים בטענתו של אוליבו. בעקבות המסקנה כי היהלום המלוטש היה בבעלות אוליבו ו-ולג'באי, קובע בית המשפט כי לבנק ולכונסי הנכסים אין כל טענה כלפיו. עוד קובע בית המשפט כי דליאור פעלה בתום לב כאשר קיבלה את היהלום כמשכון פיקדון, ולכן, למרות המשכנתא הבלתי חוקית של פוס, זכותה של דליאור ביהלום גוברת על זכות הבעלות של אוליבו. עם זאת, דליאור נדרשת לפתוח בהליך נפרד בבית משפט השלום למימוש המשכון. המשיבים בבקשה 18 מצווים לשאת בהוצאותיו של אוליבו, ואילו המשיבים בבקשה 12 מצווים להתחלק בהוצאותיה של דליאור שווה בשווה.