עת"א 15106-01-17

תקציר

המשיב ביקש לדחות את העתירה משום שההליך המנהלי לא מוצה, והעותר לא ערער על החלטה שיפוטית קודמת בעניין. העותר טען כי מיצה את כל האפשרויות, וכי עתירתו הנוכחית מבוססת על נסיבות חדשות, לרבות חלוף הזמן מאז ההחלטה האחרונה. השופט הסכים עם המשיב כי יש לדחות את העתירה משום שההליך המנהלי לא הושלם, והורה למשיבים לתת את החלטתם בבקשת העותר עד ליום 28.2.2017. השופט התייחס בהרחבה גם לשאלה האם יש לייצג את העותר באמצעות הסניגוריה הציבורית, והגיע למסקנה כי החלטת הסנגוריה הציבורית לייצג את העותר ראויה במקרה זה, בהתחשב בכך שהיא נלווית להליך העיקרי בפני ועדת השחרורים. עוד קבע השופט כי יש לפטור את העותר מתשלום אגרה במקרה זה, אך אין בכך כדי להוות פטור גורף. לבסוף, המליצה השופטת למשרד המשפטים לבחון את היקף סמכותה של הסניגוריה הציבורית לייצג אסירים בהליכים נלווים, והאם יש צורך בתיקוני חקיקה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.