עת"מ 589/08

תקציר

העותר, מוסד חינוכי, הגיש עתירה נגד החלטת העירייה לדחות את בקשתה לפטור מארנונה. לטענת המשיבים, יש לדחות את העתירה בשל השיהוי הרב בהגשתה, חוסר הניקיון של העותרת באי גילוי כל העובדות הרלוונטיות, וחוסר שפיות הנובע משפיטה עצמית בכך שלא שילמה ארנונה במשך שנים. בעוד בית המשפט מכיר לכאורה בגופן של טענות אלה, הוא נמנע מלהכריע בהן, אלא מתמקד לגופה של העתירה. בית המשפט דן בעקרונות המיסוי המוניציפאלי ובפרשנות המצמצמת של הוראות הפטור להבטחת חלוקה שוויונית של נטל המס. נקבע כי העותרת אינה עומדת באמות המידה לפטור לפי פקודת הפיטורים, שכן היא אינה מוסד חינוך כהגדרתו בפקודה, וגם אם כן, היא לא הייתה זכאית לפטור בפועל, שכן עיקר עיסוקו אינו חינוך מקצועי. בנוסף, העירייה רשאית לבחון מחדש את עמדתה ולתקן את חיוב הארנונה, במיוחד כאשר היא מבינה שהפטור ניתן בטעות. אשר על כן, העתירה נדחית, והעותר מחויב לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות.