ת"צ 54288-05-15

תקציר

פסק הדין דן בתחולתה של תקנה 500(7א) לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת הפקת צו הביאס קורפוס מחוץ לגבולות המדינה במקרים בהם התביעה מבוססת על נזק שנגרם בישראל על ידי המוצר, השירות או ההתנהגות של הנתבע. התקנה עומדת במרכז הדיון בשאלה האם להיעתר לבקשת המבקש להיתר המצאה מחוץ לתחום. בית המשפט מגיע למסקנה כי התקנה חלה באופן פרוספקטיבי, כלומר רק על תביעות שהוגשו לאחר מועד חקיקתה ביום 11.12.2018, ולא על המקרה הנוכחי, שהוגש בשנת 2015. לפיכך, יש לבטל את היתר ההמצאה, המבוסס על תקנה זו. בנוסף, מתייחסת השופטת לטענות נוספות שהעלו המשיבים, ובהן שיהוי, מילוי תנאי התקנה וחוסר תקינותו של הפורום הישראלי. טענות המשיבים בעניינים אלה נדחות ברובן, אם כי השופט מוצא משקל מסוים בטענת השיהוי. עם זאת, היתר ההמצאה מתבטל בעיקר בשל תחולתה בטרם עת של תקנה 500(7א). המבקש חויב לשאת בהוצאות המשיבים, בסך 35,000 ₪, ומונחה להגיש כל בקשה נוספת להמשך ההליך עד ליום 20.2.2025. ההחלטה ניתנת בסמכות הרשם וניתנת שלא בנוכחות הצדדים.