פש"ר 37201-11-19

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בערעור על תביעת חוב שנדון על ידי מנהל מיוחד בהליך פשיטת רגל. המערער, חייב, ערער על החלטת מנהל מיוחד לאשר תביעת חוב שהגישה עיריית תל אביב, שכללה ארנונה, קנסות וקנסות. החייב טען כי חלק מהחיובים הוטלו שלא כדין וכי הוא שילם תשלומים בגין החוב שלא טופלו כראוי. לאחר בחינת השיקולים שהוצגו, מצאה השופטת צדק בטענות החייב. הם קבעו כי מאחר שהעירייה בחרה להשתתף בהליכי פשיטת הרגל ולהגיש תביעת חוב, היא הכפיפה עצמה לסמכותו של המנהל המיוחד. בכלל זה, זכותו של המנהל לבחון את נסיבות האישומים. כמו כן, הדגישה השופטת כי החלטת המנהל המיוחד בתביעות חוב צריכה להיות מנומקת ומפורטת היטב, דבר שהיה חסר במקרה זה. בעקבות זאת קיבל השופט את הערעור, ביטל את החלטת המנהל המיוחד והורה לבחון מחדש את תביעת החוב, בהתחשב בכל מרכיביה, לרבות תוקפם של החיובים והתשלומים ששילם החייב. השופט הורה למנהל המיוחד לתת החלטה מנומקת כראוי והחזיר את הפיקדון למערער. בנוסף, פסקה השופטת למערער הוצאות שימוע בסך 3,000 ש"ח, שיישאו בהן קופת כינוס הנכסים. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 4.6.2020.