ע"פ 2119/07

תקציר

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה במספר אישומים הקשורים לעבירות סמים ונידון לעשר שנות מאסר. סעיפי האישום נגדו כללו ייבוא סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, קשירת קשר לביצוע פשע, שימוש במסמך מזויף והתחזות. המערער ערער הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. תמצית האישומים היא שהמערער קשר קשר עם שני אנשים נוספים, שלוה שמשישווילי ואנזור בניורישווילי, לייבא לישראל כמות גדולה של כדורי אקסטזי מאמסטרדם. השלושה נפגשו באמסטרדם, שם מסר המערער לשלוה ולאנזור מזוודה ובה כ-48,000 כדורי MDMA. שלוה ואנזור נעצרו בנתב"ג עם המזוודה שהכילה את הסמים, ואילו המערער חזר לישראל באמצעות דרכון מזויף בזהות בדויה. עניינה של התביעה הסתמך במידה רבה על עדויותיהם של שלוה ואנזור, אשר הכחישו תחילה את המיוחס להם אך בהמשך מסרו אמירות מפלילות במהלך חקירתם, תוך זיהוי המערער כשותף לפשע. בית משפט קמא העדיף את תוכן דבריהם על פני הכחשותיהם הגורפות בבית המשפט ומצא את המערער אשם מעבר לספק סביר. זאת ועוד, גופייה שנמצאה במזוודת הסמים הכילה DNA התואם לזה של המערער, מה שחיזק את התיק נגדו. סנגורו של המערער טען כי היו סתירות ואי סדרים בחקירה, לרבות האפשרות של הוצאת דיבה שבוצעה על ידי צד שלישי, וביקש להציג ראיות נוספות בערעור. עם זאת, ערכאת הערעור לא מצאה עילה להתערב בממצאיו של בית משפט קמא בדבר קביעות עובדתיות ומהימנות. עוד נקבע כי אין צורך להחזיר את התיק לבית משפט קמא לצורך ניתוח סטטיסטי נוסף של ראיות הדנ"א, שכן די היה בראיות הקיימות כדי להרשיע את המערער. בנוסף, בית המשפט בחן מידע חסוי הקשור לתיק ולא מצא סיבה להאמין כי המערער היה מטרה בלתי הוגנת או כי החקירה הייתה מוטה. ערכאת הערעור הסכימה עם פסק דינו של בית משפט קמא והגיעה למסקנה כי ממצאי העובדות וחומרת העונש ראויים. לפיכך, הערעור נדחה, ועונש עשר שנות המאסר שנגזר על המערער התקבל. השופט י' אלון נתן את פסק הדין, והשופטים א' גרוניס וא' חיות הסכימו עם ההחלטה.