בש"פ 6285/23

תקציר

פסק הדין דן בערעור על מעצרו של המערער עד תום ההליכים המשפטיים. הסוגיה המרכזית נסובה סביב השאלה האם די בעדותו של הסוכן, התומכת בששת סעיפי האישום נגד המערער, כדי להרשעה. בית המשפט בוחן את מבחן "אם נאמין", וקובע כי עדותו של הסוכן עומדת בו במידה מספקת כדי להצדיק את מעצרו של המערער. בא כוח המערער טוען כי יש לחזק את עדותו של הסוכן, שכן הוא שותף לפשע שהניע לכאורה את המערער לבצע את העבירות. עם זאת, טענה זו נדחית, כאשר בית המשפט מבהיר כי בהליכי מעצר אין דרישה לראיות מאששות בשלב זה. יתר על כן, בית המשפט מטיל ספק בשאלה האם סוכן סמוי, הפועל לאיסוף ראיות, נחשב לשותף הזקוק לאישוש, ומדגיש כי תפקידו של הסוכן אינו מחייב בהכרח ראיות תומכות נוספות. שתיקתו של המערער במהלך חקירתו מצוינת כבעלת פוטנציאל לחזק את טענת התביעה אם יהיה צורך בתגבורת. בית המשפט מפריך את הטענות בדבר עבירות ביוזמת סוכן המעוררות הקלה ומדגיש כי חלק מעסקאות הנשק נעשו ביוזמת המערער, בניגוד להגנת "סוכן מדיח כלים". טענותיו של המערער בדבר ראיות מדינה בלתי מהימנות וכשלי חקירה שמורות למשפט העיקרי. בהערכת המסוכנות הנשקפת מהמערער, הקשורה לעבירות נשק חמורות, מאשר בית המשפט את חזקת המסוכנות הגבוהה, המצדיקה את המשך המעצר. בית המשפט מדגיש כי חומרתן ותדירותן של העבירות משקפות מעורבות עמוקה בסחר בנשק, ומדגיש את הנוהג המקובל של מעצר במקרים כאלה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות חריגות. אשר על כן, הערעור נדחה, ותומך במעצרו של המערער עד לסיום המשפט.