בש"פ 8282/06

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על ההחלטה לעצור את המערער עד תום ההליכים באשמת אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה ותקיפה מינית בבתו. בעוד שהחלטת בית המשפט המחוזי מתקבלת באשר לקיומן של ראיות לכאורה, השופט מוצא את התמונה הראייתית מורכבת, במיוחד בכל הנוגע למעשים החמורים ביותר. השופט מדגיש כי ראיות לכאורה הן רק תנאי מוקדם להארכת מעצר ואינן מובילות אוטומטית למעצר. בהתחשב במורכבות הראיות, הזמן שחלף מאז העבירות הנטענות, גילו של המערער ועברו הפלילי הנקי, והיעדר סכנה מיידית, השופט קובע כי ניתן לשחרר את המערער ממעצר. השופט מדגיש כי על השחרור לכלול תנאים מגבילים שיפחיתו את הסכנה ויגנו על המתלונן. חלופת המעצר ותנאי הערבות תיקבע על ידי בית המשפט המחוזי. ככלל, הערעור מתקבל, והתיק מוחזר לבית המשפט המחוזי להכרעה נוספת בעניין שחרורו של המערער. החלטה זו מתבססת על פרטי המקרה הספציפיים, כאשר השופט מציין כי עבירות מין מסוג זה בתוך המשפחה דורשות התייחסות מעמיקה תוך איזון בין ההגנה על הקורבן לבין זכויות הנאשם.