בג"צ 1520/91
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין דוחה את העתירה משני טעמים עיקריים. ראשית, המשנה לנשיא מסכים להחלטות נציב השירות ובית הדין הארצי לעבודה כי בקשת העותר להוסיף תקופות לעברו בשירות המדינה לא הוגשה במועד. איחורו של העותר בהגשת הבקשה, שהביא לדחייתו, גרם לשינוי לרעה בעמדת המדינה. קבלת הבקשה כעת תטיל נטל תקציבי נוסף על המדינה, שהנציב ובית המשפט שקלו בצדק והכריעו נגדו. סגן הנשיא מדגיש כי לנציב שיקול דעת לקבוע את צדקת הבקשה ועליו לשקול את כל האינטרסים, לרבות של המדינה, במיוחד כשמדובר בכספי ציבור. שנית, היקף הביקורת של בג"ץ על פסק דינו של בית הדין לעבודה הוא צר; בית המשפט לא יתערב אלא אם נפלה טעות משפטית מהותית או דרישה לצדק. במקרה זה, החלטת בית הדין לעבודה לדון בנטל הכלכלי המוטל על המדינה הייתה סבירה ולא היוותה טעות משפטית. לפיכך, העתירה נדחית ללא צו להוצאות, ברוב קולות.
חקיקה מקושרת
בג"צ 1520/91 עמירם וילנסקי נ' בית הדין הארצי לעבודה, עליון (17.12.1992)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.