בש"א 218/08

תקציר

פסק הדין ממליץ לדחות את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור. סיבת השיהוי, טעות לגבי המועד האחרון להגשת ערעור, אינה נחשבת לנסיבה מיוחדת. בעוד שהכלל הנוקשה לגבי טעויות צד התרכך עם הזמן, טעות ספציפית זו נחשבת לניתנת לגילוי באמצעות בדיקה שגרתית של הוראות החוק הרלוונטיות ולכן אינה מהווה סיבה מיוחדת להארכה. יתר על כן, תקלות במערכת היחסים שבין מפלגה לבא כוחה אינן נחשבות לנסיבות מיוחדות. הימנעותו של המבקש מציון מועדים מדויקים סביב האירועים המרכזיים פועלת אף היא נגד עניינו. סיכויי ההצלחה בהליך הערעור נחשבים גם הם עמומים, שכן הקביעות העובדתיות של הערכאה הנמוכה יותר מכובדות בדרך כלל, והמבקש לא הוכיח טעויות כלשהן בפסק הדין. בהתחשב בשיקולים אלה, הבקשה נדחית, והמבקש מחויב לשלם למשיב 2,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ, בתוך 30 יום. אם לא ישולם, הסכום יצבור הפרשי הצמדה וריבית.