תפ"ח 18562-03-20

תקציר

הנאשם, שהואשם בניסיון רצח, ביקש לקבוע סעיף עבירה שונה מזה המוזכר בכתב האישום. הסנגור טען כי אין ראיות לכאורה לכך שהנאשם התכוון לרצוח את המתלוננת, ולא התקיים היסוד הנפשי הנדרש לניסיון רצח. בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו, לרבות דברי המתלונן המתארים את התקיפה והודאתו של הנאשם עצמו כי כיוון סכין לעבר המתלוננת. השופט התחשב גם באופי התקיפה, לרבות השימוש בסכין, רגישות מקומות הדקירה והכוח שהופעל, אשר תמך בחזקת הכוונה להרוג. השופטים הגיעו למסקנה כי אכן קיימות ראיות לכאורה לניסיון רצח. לפיכך, החליט בית המשפט להפסיק את ההליכים נגד הנאשם בשל מחלת נפש, בהתאם לסעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי. עם זאת, מאחר שהיו ראיות לכאורה לניסיון רצח, הורו השופטים על אשפוזו של הנאשם לתקופה מקסימלית של 20 שנה, כפי שמתיר חוק טיפול בחולי נפש.