עמ"ש 24165-05-21

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור במועד תחילת החיוב בגין דמי שימוש, ומעביר אותו מספטמבר 2015 לאוגוסט 2009, ודוחה אותו בדבר אי פסיקת ריבית בשערוך אגרות אלה. השופט קבע כי דמי השימוש ודמי השכירות הנתבעים בהליך הקודם הם שני יסודות נפרדים. התביעה בגין דמי שכירות בעבר בהליך הקודם נמחקה במסגרת הסכם פשרה, אך לא התביעה לדמי שימוש ראויים, לה זכאית המערערת החל מאוגוסט 2009. השופטת פירשה את הסכם הפשרה, אשר שמר במפורש על הזכות לתבוע דמי שימוש עבור המערערת, ומצאה כי השופטת קמא שגתה בפסק דינה. דמי השימוש החודשיים עומדים על 5,000 ₪, והסכום הנומינלי הכולל של האגרות שייגבו הוא 590,000 ₪, כולל הפרשי הצמדה מספטמבר 2009, כאשר הסכום ישולם עד למועד פסק הדין – 21.3.2021. סכום זה, בצירוף ריבית, ישולם על ידי המשיב למערערת. כמו כן על המערערת לשלם אגרה נוספת בסך 142,000 ₪ בתוך 21 יום מיום מתן פסק הדין. המשיב יישא בהוצאות שכר טרחת עורך הדין של המערערת, בסך 15,000 ₪, והערבות תוחזר למערערת. פסק הדין יכול להתפרסם ללא פרטים מזהים ויש למסור אותו לצדדים על ידי המזכירות.