ת"פ 35118-08-20

תקציר

השופט הכריע בשתי בקשות מקדמיות שהגישה ההגנה בתיק פלילי. הבקשה הראשונה ביקשה לפסול את השופטת על בסיס משוא פנים לכאורה הנובע מתפקידה של השופטת כשופטת "מוקד" וציטוט גרסתה של המבקשת לאירועים במהלך חקירתה. השופט קבע כי אין עילה לפסילה וכי ניתן לטפל בכל הטיה לכאורה על ידי העברת התיק לשופט אחר לאחר שהמבקש משיב לאישום, דבר שהשופט ציין כצעד ראוי לנקוט. הבקשה השנייה ביקשה לבטל את כתב האישום מכמה טעמים. השופט דחה את הטענות והדגיש כי ראש הממשלה, שהיה הקורבן במקרה זה, היה עובד ציבור וכי כתב האישום מפרט די הצורך את העבירה של ניסיון תקיפת עובד ציבור. כמו כן, השופטת חלקה על טענות ההגנה בדבר אכיפה בררנית, מחדלי חקירה ושיקולים זרים המשפיעים על החלטת התביעה להגיש כתב אישום נגד המבקש. השופט הדגיש את שיקול הדעת של התביעה בתיקים פליליים ואת הסף הגבוה להתערב בהחלטותיה. בנוסף, השופט מצא כי המבקש לא הוכיח מחדלי חקירה כלשהם, שכן ההחלטה שלא להמשיך לחקור את ראש הממשלה הייתה מוצדקת. לבסוף, קבע השופט כי ייחוסן של שתי עבירות למבקש על בסיס אותה מערכת עובדות אינו מהווה פגם בכתב האישום, שכן עבירות אלה מגינות על ערכים שונים. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי ההגנה לא עמדה בנטל ההוכחה לטענותיה המקדמיות, והבקשה למחיקת כתב האישום נדחתה. התיק נקבע לדיון ב-21 באפריל 2021.