ת"א 939/94

תקציר

במקרה של תובע שנפגע בתאונת דרכים, הגיש המומחה הפסיכיאטרי הממונה, ד"ר י. בר-אל, לבית המשפט חוות דעת המפרטת את מצבו הנפשי של התובע ואת תלונותיו לאחר התאונה. בא כוח הנתבע הפנה למומחה שאלות הבהרה המתפרסות על פני ארבעה עמודים. בא כוח התובע ביקש לדחות שאלות אלה והורה למומחה שלא להשיב עליהן, בטענה שהן אינן עומדות בהוראות החוק לשאלות הבהרה ומבוססות על דוחות חקירה. עם זאת, השופט קבע כי על פי החוק, בעל דין יכול לשלוח שאלות הבהרה למומחה ללא צורך באישור מבית המשפט, כל עוד הן רלוונטיות, מבקשות הבהרות, ואינן מטרידות או מכוונות לפגוע באמינותו של המומחה. השופט בחן את שאלות הנאשם וקבע כי שאלות 1, 2, 3 ו-6 קבילות בשינויים, ואילו שאלות 4, 5, 7 ו-8 אינן מותרות מאחר שאינן עומדות בקריטריונים לשאלות הבהרה. השאלות המותרות נגעו להתרשמותו של המומחה מטענות התובע, קיומם של מצבים פסיכיאטריים מסוימים וסתירות בדברי התובע בנוגע לעבודתו ולחיי היומיום שלו. פסק דין זה מבטיח כי שאלות ההבהרה יישארו רלוונטיות וראויות, ולא יחרגו לשטח החקירה הנגדית. השופט ראה בכך הבחנה חשובה, שיש בה כדי להשפיע על הצורך בחקירה נוספת של מומחה בבית המשפט.