עפ"ס 31944-03-12

תקציר

הערעור הנדון נדחה לאחר עיון מעמיק בחומר שהוצג. ההחלטה התמקדה בכללים הפרוצדורליים הנוגעים לבקשות פסילת שופטים. בית המשפט הדגיש כי בקשות או ערעורים על פסילות פסילה כאלה אינם יכולים לשמש לערעור על החלטות פרוצדורליות שהתקבלו במהלך המשפט. במקרה דנן, בקשת הפסילה של המערערת התבססה על חוסר שביעות רצון מהחלטה פרוצדורלית בדבר דחיית בקשה למחיקת כתבי הטענות של הבנק. בית המשפט ציין כי התנגדות זו כבר נבחנה לגופה על ידי בית הדין האזורי ובית דין זה, ואישר כי לא הוכחה כל ראיה ממשית למשוא פנים – הנדרשת לצורך בחינת פסילה. הפסיקה מדגישה כי השופטים הם בחזקת מקצוענים ובלתי משוחדים, חזקה שאינה נשללת כאן. נכונותו של המערער עצמו לוותר על פסילה לטובת העברת התיק מלמדת כי לא היה חשש ממשי למשוא פנים. כמו כן, דובר על שיהוי מינהלי בחתימה ובהצגת החלטת פסילה, תוך ייחוס האחריות למערער, שלא מיהר לעקוב אחר ההחלטה. אף שהשיהוי הוכר, אין בו כדי לפגוע בטוהר ההליך כדי לחייב ביטול. לפיכך, הערעור נדחה, ולא נפקמו הוצאות, כאשר פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים.