ע"א 2717/10

תקציר

הערעור, עקרונית, פוסק לטובת המערער. בית המשפט קובע כי יש לראות בתביעת המשיב לפיצויים בגין ויתור על הסכם שכירות מכביד כחוב בר תביעה בהליכי פירוק החברה, ולא להעניק למשיב יחס מועדף כפי שהורה בית המשפט המחוזי. החלטה זו מתבססת על פרשנות סעיפים רלוונטיים בפקודת החברות, הקובעים במפורש כי נפגע בתיק ויתור ייחשב כנושה בעל חוב בר תביעה. סמכותו של בית המשפט לקבוע תנאים לוויתור על רכוש מכביד נועדה לפקח על פעולות הנאמן ולהגן על צדדים שלישיים, ואינה גוברת על ההוראה הספציפית בדבר מעמד הפיצוי. החלטה זו מתיישבת עם עקרון השוויון בין הנושים, המהווה אבן יסוד בדיני חדלות פירעון. בנוסף, תיקון 19 לחוק החברות מחזק מסקנה זו באשר למעמד הפיצוי. עם זאת, בשל נסיבות מיוחדות, בית המשפט מאפשר למשיבים לשמור על מלוא סכום הפיצוי שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי, ופוטר אותו מהסדר הנושים. כן חויבו המשיבים לשלם 10,000 ₪ כל אחד שכר טרחת עורך דין למערער ולכונס הנכסים הרשמי.