ע"א 430/89

תקציר

המערערת נדרשה להעמיד ערבות כספית להבטחת הוצאות המשיבים בקשר לערעור. לאחר שהמערערים לא עמדו בדרישה, נקבע ערעורם לדיון. המערערת ביקשה הארכת מועד להיענות לה, דבר שנדחה על ידי בית המשפט. ההחלטה התקבלה על יסוד אי ציות המערער להוראת בית המשפט במשך תקופה סבירה, שבמקרה זה עלתה על שנתיים. בית המשפט לא מצא הצדקה לעכב עוד יותר את הפקדת הערבות, גם בהתחשב בניסיונותיה המקבילים של המערערת לנצל קצבאות מסוימות. השופט סבר כי הערעור אינו צפוי להצליח והדגיש כי התקנות קובעות בבירור כי יש לדחות את הערעור בשל אי הפקדת הבטוחות. משכך, נותר בית המשפט על החלטתו לדחות את הערעור והורה למערערת לשאת בהוצאות המשיבים. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 15.4.92.