ת"א 2433/06

תקציר

התובעים, שבבעלותם דירה הצמודה לחלקת המקרקעין של הנתבעים, תבעו להרוס את החומה החדשה שנבנתה על ידי הנתבעים, בטענה שהיא חסמה את אורם ואווירם, פלשה לפרטיותם וגרמה לאי נוחות. בעוד שהחומה נבנתה על פי היתר תקף, טענו התובעים כי היא מהווה מטרד. אולם בית המשפט קבע אחרת. בית המשפט קבע כי התובעים לא הוכיחו מטרד, כנדרש לבנייה שבוצעה בהיתר, וכי ההפרעה שנגרמה הייתה רק אי נוחות – סטנדרט נמוך יותר – במיוחד בכל הנוגע לשימוש בחצר הנכס שלהם. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי טענת התובעים בדבר ריחות רעש ודלק לא הוכחה בראיות. גם אם הוכח מטרד, בית המשפט הצהיר כי לא יורה על הריסה – סעד דרסטי – אלא ישקול אפשרויות אחרות כמו חיוב הנתבעים בהתקנת מחסום זכוכית או תשלום פיצוי כספי, שגם אותו ביקשו התובעים. לפיכך, התביעה נדחתה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 25.8.2011.