ת"א 66699-12-18

תקציר

התובע, שנפגע בתאונה, תבע את חברת הביטוח הנתבעת לפצותו בגין נזקיו לפי חוק הפיצויים. חברת הביטוח טענה כי התאונה אינה מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק, ולכן אין היא חייבת לפצות את התובע. השופט הסכים עם הגדרת התובע לתאונה. השופט מצא כי גרסת התובע לאירועים שהובילו לתאונה אמינה. התובע עצר את רכבו בצד הדרך לאחר שהבין כי המטען בתוך ארגז המשאית זז, נטה הצידה ודחף את דופן הבד של המשאית החוצה, תוך שהוא חוסם את ראייתו במראת הצד הימנית. התובע טיפס לארגז המשאית על מנת לתקן את מיקום המטען ולחזק את קשריו, אך החבל נקרע, והוא נפל מהמשאית ונפגע. השופט קבע כי מדובר ב"תאונת דרכים" שכן התרחשה בעת שהתובע נהג, והפעולה שנקט הייתה טיפול בדרכים הנדרש כדי להמשיך בנסיעה בטוחה. הטיפול לא היה מורכב ולא דרש איש מקצוע, ומראת הצד החסומה יצרה סיכון תחבורתי. לפיכך, חויבה חברת הביטוח לפצות את התובע בגין נזקיו לפי חוק הפיצויים. השופט גם הורה לשני הצדדים להגיש חישובי נזקים בתוך פרק זמן מוגדר.