רע"א 8267/07

תקציר

במקרה שהוצג, בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה נדחתה בסופו של דבר. מדובר בבעלות משותפת על קרקע ללא רישום פורמלי של זכויות בעלות. סכסוך התעורר כאשר חלק מהבעלים הגישו בקשה לפירוק השותפות בעוד המשיב החל בבנייה. המבקשים עתרו למתן צו מניעה זמני להפסקת הבנייה, בטענה שהמשיבה דורשת את הסכמתם לשימוש בקרקע. עם זאת, גילויו של הסכם שימוש וחלוקה משנת 1990, שלא נחשף בתחילה, השפיע על החלטת בית משפט השלום לדחות את צו המניעה, בנימוק של חוסר תום לב מצד המבקשים. בית המשפט המחוזי אישר החלטה זו, וציין כי בעוד שהסכם לא רשום עשוי שלא לחייב צדדים שלישיים לפי חוק המקרקעין תשכ"ט-1969, מודעותם של המבקשים להסכם מעידה על חוסר תום לב. בית המשפט העליון סירב גם הוא להתערב, תוך שהוא דבק בעיקרון לפיו ערכאות ערעור אינן נוהגות לשנות החלטות בשיקול דעת בנוגע לסעד זמני, אלא אם כן מתקיימות נסיבות חריגות. בית המשפט הדגיש את הצורך של העותרים לפעול בתום לב ולגלות את כל העובדות הרלוונטיות, וקבע כי קריטריונים אלה לא עמדו על ידי המבקשים. כתוצאה מכך, הפסיקות הראשוניות עמדו בעינן, והצורך לשקול סעד זמני במהלך הליך הערעור או בקשות הצטרפות נוספות הפך למעורפל.