פ"א 6025-12-11

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור ומבטל את צו ההריסה של גדר וחומת בטון בנימוקים הבאים. סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה מסמיך את בית המשפט לעניינים מקומיים להוציא צו הריסה ללא הרשעה פלילית בעבירות בנייה, ובלבד שהתקיימו נסיבות מסוימות. מאחר שמדובר בפגיעה קשה בזכויות יסוד, נקבע בפסיקה כי על הרשות להוכיח כי קיים אינטרס ציבורי חשוב בהריסת הבנייה ולתת למתנגד הזדמנות להשמיע את התנגדותו. במקרה זה, הרשות לא הצליחה להוכיח מעבר לכל ספק כי הקמת הגדר והחומה נעשתה תוך כדי ביצוע עבירת בניה, שהיא תנאי מוקדם להוצאת צו הריסה. ייתכן שהחומה המדוברת נבנתה על פי היתר משנת 1997, או שמא אירעה טעות תכנונית מאוחר יותר, לאחר הקמת הגדר, שיצרה את הרושם שהיא נבנתה על קרקע ציבורית. נטל ההוכחה מוטל על הרשות, ומשלא הוכיחה את טענותיה, הערעור מתקבל והבקשה לצו הריסה נדחית. בנוסף, מציין בית המשפט כי הפגיעה הניכרת במקרקעי ציבור, אשר הודגשה על ידי בית משפט קמא, אינה נוגעת לשטח שלגביו הוצא צו ההריסה, ולגורם זה לא היה צריך להיות משקל כה רב.