ת"א 8084/06

תקציר

התובעים, שלושה קטינים, תובעים מינוי מומחה פסיכיאטרי להערכת נכותם הנפשית בעקבות תאונת דרכים שגבתה את חייהם של שני הוריהם בו זמנית. התובעים לא היו ברכב בעת התאונה אך נודע להם עליה לאחר מכן. הם קיבלו טיפול פסיכולוגי עד 2010, שהופסק בשל קשיים כלכליים. התובעים טוענים כי הפסקת הטיפול אינה מעידה על היעדר נכות נפשית וכי הציגו ראיות ראשונות לפגיעה, המצדיקות מינוי מומחה. הנתבעת טוענת כי מצבם של התובעים אינו מחייב המשך טיפול וכי תביעתם אינה עומדת בדרישות הנכות הנפשית שנקבעו בפסק דין אלסוחא, המציב רף גבוה לפיצוי נזק נפשי משני. הנתבעת אף מטילה ספק במהימנותם של התובעים באשר לצורך שלהם בטיפול נפשי. עם זאת, בית המשפט מוצא כי המסמכים שהגישו התובעים המעידים על מצוקה ועל הצורך בטיפול מהווים ראיה ראשונה לפגיעה נפשית. השופטת מדגישה כי הפסקת הטיפול מטעמים כלכליים אינה מעידה על היעדר פגיעה נפשית מתמשכת. אשר על כן, בית המשפט פוסק לטובת התובעים, וקובע כי הצגת ראיות ראשונות לנזק נפשי מהווה עילה מספקת למינוי מומחה פסיכיאטרי. הערכת המומחה תקבע את חומרת הנזק הנפשי של התובעים ואת זכאותם לפיצוי. פסק דין אלסוחא, אליו מפנה הנתבע, אינו רלוונטי לשלב הנוכחי של ההליך, שכן הוא נוגע לקביעת חומרת הנזק, וזהו בדיוק העניין להערכת מומחה. לפיכך, בית המשפט ממנה מומחה פסיכיאטרי שיעריך את נזקיהם הנפשיים של התובעים ויקבע את דרכי הטיפול והשיקום המתאימות. לצדדים יש שבעה ימים להסכים על מומחה; אם הם לא יכולים, בית המשפט ימנה אחד על פי הצעותיהם.