ע"פ 798/22

תקציר

המערער, עורך דין שייצג את רשות המסים בתיקי הוצאה לפועל ושימש ככונס נכסים, הורשע בשורה של עבירות של גניבה, השמטת דו"ח ומרמה בכך ששלשל לכיסו כספים בסך של 16 מיליון ₪ במקום להעבירם לרשות המסים או לתיק ההוצאה לפועל. בית משפט קמא מצא אותו כשיר לעמוד לדין ודחה את טענותיו בדבר ייצוג לקוי, היעדר אישור היועץ המשפטי לממשלה לכתב האישום, פגיעה בזכותו לשימוע וסכסוך אזרחי עם רשויות המס. המערער ערער על החלטות אלה, אך בית המשפט העליון אישר את פסקי הדין ולא מצא טעם בטיעוניו. הערעור נסב בעיקרו סביב טענתו של המערער בדבר אי כשירות לעמוד לדין, אשר סותרת את חוות דעת המומחים ואת קביעותיו הקודמות. בית המשפט הדגיש את ההבחנה בין אי שפיות לבין אי כשירות פרוצדורלית, והגיע למסקנה כי המערער מבין את ההליך המשפטי, העונה על דרישות הכשירות. בנוסף, דחה בית המשפט טענות בדבר כישלון ייצוג, היעדר אישור, פגיעה בזכויות שימוע וטענות קשירת קשר, וקבע כי הן אינן נתמכות ומנוגדות לראיות. התנהלותו של המערער, שהתאפיינה בטענות הזויות ובחוסר שיתוף פעולה, סיבכה את ההליך, אך בתי המשפט נקטו זהירות ראויה בהערכת כשירותו. ההחלטה לקיים את פסק הדין התקבלה פה אחד בין השופטים, מה שהוביל לדחיית הערעור כולו.