ת"א 2871/08

תקציר

התובע והנתבע ניהלו במשותף עסק שעסק במכוניות משומשות וחלפים. העסק נוהל באמצעות חברה פרטית, מ.ר. עטיה יוסי, שמניותיה הוחזקו על ידי הנתבע ואשתו, אם כי התובע טען כי הנתבע החזיק עבורו 50% ממניות הנאמנות. בשנת 2007 התגלע סכסוך בין הצדדים, שהוביל להחלטה לפרק את השותפות ביניהם. התובע תבע את הנתבע על מכירת מלאי החברה ושלשל לכיסו את התמורה, בתחילה דרש דין וחשבון מלא של המכירות וצו מניעה שימנע עסקאות בלתי מורשות נוספות. מנגד, הנתבעת תבעה את התובע שכנגד בגין מעילה והפרת אמונים, תבעה פיצויים בסך 3 מיליון שקל, וטענה כי התובעת השקיעה את כספי החברה בנכסים אישיים. בית המשפט מצא כי הצדדים היו בעלים משותפים של החברה, שכל אחד מהם זכאי למחצית מתמורתה. בית המשפט קיבל את טענת התובע כי הנתבע מכר את נכסי החברה ולא הפקיד את ההכנסות, והורה לנתבעת לשלם לתובע 15,000 ₪, המהווים מחצית מהסכום הבלתי שנוי במחלוקת בסך 30,000 ₪. בית המשפט דחה את רוב תביעתו שכנגד של הנתבע, ומצא חוסר ראיות למרבית טענותיו, והורה לתובע לשלם לנתבע 100,000 ₪ הקשורים לעניין עסקי נפרד. צו המניעה הארעי שניתן בשנת 2008 שודרג לצו קבוע, ושני הצדדים נשאו בהוצאות משפט משלהם.